Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 112a
מִיבְזָז בְּזִיז מִינַּהּ.
Traduction
he is embarrassed with her. Therefore, it is possible that more time passed before he engaged in intercourse with her.
Rachi non traduit
מיבזז בזיז. בוש הימנה:
עַד שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ לַחְלוֹץ — נִיכְפֶּנּוּ לְיַיבֵּם! אָמַר רַב: בְּשֶׁגִּיטָּהּ יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָהּ.
Traduction
§ The Gemara asks about the halakha that if he has not consummated the marriage, he is forced to perform ḥalitza: Before he is forced to perform ḥalitza, let us force him to consummate the levirate marriage. Rav said: The mishna is referring to a case where her bill of divorce is already to be found in her hand. The yavam has already given her a bill of divorce, but she claims that he never consummated the levirate marriage, and that therefore she is not released by the bill of divorce and still requires ḥalitza.
Rachi non traduit
בשגיטה יוצא. שנתן לה גט וקס''ד גט גמור לביאתו הוא:
מֵיתִיבִי: יְבָמָה שֶׁאָמְרָה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם ''לֹא נִבְעַלְתִּי'' — בֵּין שֶׁהוּא אוֹמֵר ''בָּעַלְתִּי'', בֵּין שֶׁהוּא אוֹמֵר ''לֹא בָּעַלְתִּי'', כּוֹפִין אוֹתוֹ שֶׁיַּחְלוֹץ לָהּ. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם — מְבַקְּשִׁין הֵימֶנּוּ שֶׁיַּחְלוֹץ לָהּ.
Traduction
The Gemara raises an objection: If, within thirty days, a yevama said: I have not engaged in sexual intercourse with him, then whether he says: I did engage in intercourse, or whether he says: I did not engage in intercourse, the court forces him to perform ḥalitza. If she made this claim after thirty days have passed, the court asks him to perform ḥalitza.
הִיא אוֹמֶרֶת ''נִבְעַלְתִּי'', וְהוּא אוֹמֵר ''לֹא בָּעַלְתִּי'' — הֲרֵי זֶה יוֹצִיא בְּגֵט. הוּא אוֹמֵר ''בָּעַלְתִּי'', וְהִיא אוֹמֶרֶת ''לֹא נִבְעַלְתִּי'' — אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וְאָמַר ''לֹא בָּעַלְתִּי'', צָרִיךְ גֵּט וַחֲלִיצָה.
Traduction
If she says after thirty days: I engaged in sexual intercourse with him, and he says: I did not engage in sexual intercourse with her, then he releases her with a bill of divorce, because the legal presumption is that he did have sexual relations with her. If he says: I engaged in sexual intercourse with her, and she says: I did not engage in sexual intercourse with him, even if he retracted his statement and said: I did not engage in sexual intercourse with her, this situation requires both a bill of divorce and ḥalitza. The fact that the baraita requires a bill of divorce indicates that the entire passage is referring to a case when she did not yet have a bill of divorce.
Rachi non traduit
היא אומרת נבעלתי. לאחר שלשים קאי:
יוציא בגט. אם בא להוציאה דיה בגט דהיא נאמנת דכולי האי לא מוקים:
צריכה גט. לביאתו משום דאמר בעלתי ולאחר שלשים יום איהו מהימן:
וחליצה. משום דהיא שויתה לנפשה חתיכה דאיסורא. ומדקאמר צריכה גט מכלל דבאין לה גט עסקינן ואמאי קתני רישא כופין לחלוץ ניכפינהו לייבם:
Tossefoth non traduit
היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי יוציא בגט. פי' בקונט' דאאחר שלשים יום קאי וכן נראה דומיא דסיפא דהוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אעפ''כ צריכה גט וחליצה והיינו דוקא אחר שלשים דבתוך שלשים משמע ברישא דאינה צריכה גט דקתני כופין אותו שיחלוץ ולא קתני וצריכה גט וה''ה דהך בבא נמי דהיא אומרת נבעלתי אלאחר שלשים יום קאי אבל בתוך שלשים יום צריכה חליצה דאי אתוך שלשים נמי קאי ליתנייה נמי לעיל גבי תוך שלשים שלא נטעה להעמידה דוקא אלאחר ל' כמו סיפא ולפי זה לא יתכן הא דאמר בסמוך וכי מפני שאנו כופין ומבקשים נאסור צרתה ופירש בקונט' וכן ר''ח וכי מפני שאנו כופין בתוך שלשים ומבקשים אחר שלשים נאסרה צרתה ואמאי שריא צרתה בתוך שלשים הא איהי גופה כי אמרה נבעלתי בתוך ל' בעיא חליצה וכ''ש צרתה דלא קים לה בבעילה כמותה שיש לנו לאוסרה בלא חליצה אלא נראה דצרתה לא שריא בסמוך אלא אחר ל' דוקא וכופין היינו כי אמר בעלתי וחזר ואמר לא בעלתי דומיא דסיפא דברייתא אבל כשלא אמר מתחלה בעלתי אלא שניהם מודים מתחלה ועד סוף שלא בעל אפילו אחר ל' לא שריא צרה דהא משמע בסיפא דוקא כשאמר מתחלה בעלתי צריכה גט אבל אם אמר מתחלה לא בעלתי אינה צריכה גט ולא יתכן שתהא מותרת הצרה כששניהם מודים שלא בעל ולהחזיקה כודאי בעולה כיון דאיהי לא בעיא גט ומיהו י''ל דאיהי נמי בעיא גט אפי' שניהם מודים שלא בעל והא דנקט והוא אומר בעלתי וחזר ואמר כו' ה''ה אפי' אמר לא בעלתי בעיא גט אלא לא נקט אמר בתחלה בעלתי אלא לאשמועינן דאפי' הכי כופין אותו לחלוץ ולא כמו שפירש בקונטרס ור''ח דאין כופין ועוד יש לפרש דבסמוך שריא צרתה אפי' תוך שלשים כמו שפירש בקונטרס ור''ח והוא אומר לא בעלתי קאי נמי אתוך שלשים וכן סיפא דהוא אומר בעלתי קיימא נמי אתוך ל' ואפי' שניהם מודים שלא בעל צריכה גט בהדי חליצה אפי' תוך שלשים ולאו דוקא נקט הוא אומר בעלתי כדפי' ורישא דקתני כופין אותו לחלוץ ה''ה דגט נמי בעיא כדקתני בסיפא אלא אכתי לא אתא לאשמועינן תקנתא דגט בהדי חליצה אלא דין כפייה ובקשה דחליצה ומחמת שתי הלשונות שפר''י נראה לאסור הצרה עד לאחר שלשים יום אם לא יודו שניהם שבעל ולהצריך גט לכנוסה אפי' תוך שלשים אפי' שניהם מודים שלא בעל:
אָמַר רַבִּי אַמֵּי: צְרִיכָה חֲלִיצָה עִם גִּיטָּהּ. רַב אָשֵׁי אָמַר: הָתָם — גֵּט לְזִיקָּתוֹ, הָכָא — גֵּט לְבִיאָתוֹ.
Traduction
Rabbi Ami says: When the baraita says that she requires a bill of divorce, it means that she requires ḥalitza with her bill of divorce that she already received. Rav Ashi says: There, where Rav explained the mishna as referring to a case where she has already received a divorce, it is referring to a bill of divorce that he gave her for his levirate bond, before he consummated the levirate marriage. Upon its reception, it is prohibited to consummate the levirate marriage, but she still requires ḥalitza. Here, in the baraita, it is referring to a bill of divorce that he gave for his consummation of the levirate marriage. After he engaged in sexual relations with her she becomes his wife and requires a regular divorce in order to remarry.
Rachi non traduit
אמר רבי אמי. לעולם בשגיטה בידה והכי קאמר צריכה חליצה עם גיטה ואע''פ דקתני אמבקשים קאי וה''ק אע''פ שחזר ואמר לא בעלתי דאיכא למימר כופין הואיל ומודה אפ''ה אין כופין אלא צריכה חליצה ואי לא בעי למיחלץ לא כייפינן דסמכינן אדיבוריה קמא הואיל ולאחר שלשים יום הוא:
רב אשי אמר. לעולם צריכה גט אחר לבד גט הראשון דהתם גט לזיקתו ונפסלה עליו לפיכך לא נכפינן לייבם וכיון דאמר בעלתי צריכה גט לביאתו דיש ביאה אחר הגט והשתא מסתברא אע''פ דקתני וה''ק אע''פ שחזר ואמר לא בעלתי ואיכא למימר לא תיבעי גט אלא חליצה אפ''ה בעיא גט:
Tossefoth non traduit
אמר ר' אמי. לא בעי לאוקומי הך משנה כמשנה אחרונה (לעיל יבמות דף לט:) דמצות חליצה קודמת ולכך כופין לחלוץ דאמתני' קאי ומתניתין דאיירי בדיני ייבום לפי משנה ראשונה קיימא:
אמר רבי אמי צריכה חליצה עם הגט. פי' גיטה שהיה כבר ואם תאמר וא''כ מאי הא דקתני ואע''פ שחזר ואמר לא בעלתי צריכה גט וחליצה אדרבה היא הנותנת דכיון דלא בעל צריכה חליצה ויש לומר דהכי קאמר אע''פ שאמר לא בעלתי צריכה להיות בידה גיטה לראיה כי לא תוכל להנשא על פי חליצה בלבד. ר''י:

הָנְהוּ שְׁנֵיהֶם מוֹדִים דַּאֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לְהוּ רָבָא: חֲלוּצוּ לַהּ, וּשְׁרוֹ לַהּ תִּיגְרָא. אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁרֵבְיָא לְרָבָא: וְהָתַנְיָא צְרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה! אֲמַר לֵיהּ: אִי תַּנְיָא — תַּנְיָא.
Traduction
It was told: A certain couple, a yavam and yevama, who both admitted that they had not consummated the levirate marriage, came before Rava. Rava said to the Sages who sat before him: Arrange ḥalitza for her, and resolve her case. Rav Sherevya said to Rava: But it is taught in a baraita that she requires a bill of divorce and ḥalitza. He said to him: If this baraita is taught, it is taught, and I retract my ruling on account of it.
Rachi non traduit
שניהם מודים. שלא נבעלה ומעיקרא אמר בעלתי:
בְּעָא מִינֵּיהּ הוּן בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן מִדְּרַב נַחְמָן: צָרָתָהּ מַהוּ?
Traduction
Hon, son of Rav Naḥman, asked Rav Naḥman: What is the halakha with regard to her rival wife? If the yavam consummated the levirate marriage with his brother’s wife, the rival wife is exempted. In the event that the yevama who entered levirate marriage says that her yavam did not consummate the levirate marriage, is there a need for a procedure to exempt the rival wife from the levirate bond?
Rachi non traduit
הון. כך שמו:
צרתה מהו. יבמה שכנסה היבם ונפטרה צרתה ואמרה יבמה לאחר זמן לא נבעלתי מהו ליאסר צרתה מפני דיבורה של זו:
אֲמַר לֵיהּ: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ כּוֹפִין וּמְבַקְּשִׁין, תֵּיאָסֵר צָרָה?
Traduction
He said to him: Just because we force or sometimes ask the husband to perform ḥalitza in order to remove any uncertainty and release the wife, should the rival wife be forbidden to remarry? The presumption is that the yavam did consummate the levirate marriage but since she denies it, she causes herself to be forbidden to marry others without ḥalitza. However, her statement is not relied upon to the extent that her rival wife would be forbidden.
Rachi non traduit
מפני שאנו כופין ומבקשים. לצרכה דאיהי שויתה לנפשה חתיכה דאיסורא נאסרה צרתה ודאי לא מיתסרא דחזקה הכונס את האשה בועל לאלתר:
הַנּוֹדֶרֶת הֲנָאָה וְכוּ'. תְּנַן הָתָם, בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: שָׁלֹשׁ נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְנוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה.
Traduction
§ It is taught in the mishna: If a woman vows during her husband’s lifetime to derive no benefit from her yavam, the court forces him to perform ḥalitza. We learned in a mishna elsewhere (Nedarim 90b): At first they said: Three categories of women are divorced from their husbands against their will, and even so they receive payment of their marriage contract.
הָאוֹמֶרֶת ''טְמֵאָה אֲנִי לְךָ'', ''הַשָּׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינָךְ'', ''נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים''.
Traduction
They are: A woman who says: I am defiled to you. When a priest’s wife tells her husband that she was raped, he is obligated to divorce her as she is forbidden to him. Since she became forbidden due to circumstances beyond her control, she is entitled to receive payment of her marriage contract. Likewise, a woman who says: Heaven is between me and you, that is: There are no witnesses to the matter, but Heaven will testify that you are incapable of having normal sexual relations with me. Since this is not her fault, she receives the settlement in her marriage contract. The same halakha applies if a woman vows: I am withdrawn from the Jews, meaning, she vows not to engage in sexual relations with any Jew, because conjugal relations are difficult for her.
Rachi non traduit
האומרת טמאה אני לך. אשת כהן שאמרה לבעלה נאנסתי דאיתסרא עליה וכתובתה לא מיפסדה ובאשת כהן מוקמינן לה בפרק בתרא דנדרים:
השמים ביני לבינך. גלוי וידוע לפניו שאינך נזקק לי כדרך בני אדם ואין איש עד להוכיח בין שנינו:
נטולה אני מן היהודים. נדרה היא שלא תיבעל ליהודים. ומדאסרה נפשה אכולי עלמא ש''מ תשמיש קשה לה ואנוסה היא לפיכך נוטלת כתובתה:
Tossefoth non traduit
השמים ביני לבינך. פי' בקונטרס גלוי וידוע לשמים שאין נזקק עמי כשאר בני אדם ולא נהירא דבשלהי נדרים (דף צא.) מפרש בגמרא בהדיא דהיינו שאינו יורה כחץ:
חָזְרוּ לוֹמַר, שֶׁלֹּא תְּהֵא אִשָּׁה נוֹתֶנֶת עֵינֶיהָ בְּאַחֵר וּמְקַלְקֶלֶת עַל בַּעְלָהּ. אֶלָּא: ''הָאוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי לְךָ'' — תָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ. ''הַשָּׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינָךְ'' — יַעֲשׂוּ דֶּרֶךְ בַּקָּשָׁה.
Traduction
The Sages subsequently retracted and said that in order that a married woman should not cast her eyes on another man and, in order to be with him, ruin her relationship with her husband and leave with payment of her marriage contract, these halakhot were modified. Rather, a priest’s wife who says to her husband: I am defiled to you, must bring evidence for her statement that she was raped. A woman who says: Heaven is between me and you, the court deals with the matter by way of a request, and the husband is not forced to divorce his wife.
Rachi non traduit
נותנת עיניה באחר. ותלך למקום שאין מכירין בה ובנדרה ותנשא לו:
תביא ראיה לדבריה. ואם לאו לא כל כמינה דאסרה נפשה עליה:
יעשו דרך בקשה. לבעל להתנהג בה מנהג יפה:
Tossefoth non traduit
יעשו דרך בקשה. פר''ת יתפללו למקום ויתן להם בנים ור''ח פי' יעשה סעודה ויפייסה וכן בירושלמי:
''נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים'' — יָפֵר חֶלְקוֹ, וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ, וּתְהֵא נְטוּלָה מִן הַיְּהוּדִים.
Traduction
As for a woman who says: I am withdrawn from the Jews, her husband must nullify his part in the vow, that is, the part of the vow that concerns him, so that she should be permitted to him, and she may have relations with him. But she is withdrawn from all other Jews, so that if he divorces her, she is forbidden to all.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: ''נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים'' לַיָּבָם מַהוּ? מִי מַסְּקָה אַדַּעְתַּהּ דְּמָיֵית בַּעֲלָהּ וְנָפְלָה קַמֵּי יָבָם, אוֹ לָא.
Traduction
A dilemma was raised before the scholars: If the wife said: I am withdrawn from the Jews and the husband nullifies his part in the vow, what is the halakha with regard to the yavam once the husband has died? Does this vow apply to him? When she takes the vow, does it enter her mind that her husband will die and she will happen before a yavam, or not? If she did entertain the thought, then the vow applies to the yavam, as the husband’s nullification only affects himself, and she must perform ḥalitza. If she did not consider the possibility of becoming a yevama, then the vow does not apply to the yavam and she can enter into levirate marriage. Her vow was directed only against any potential suitors she might have if her husband divorced her.
Rachi non traduit
ליבם מהו. מי אסירא ליבם מפני נדר זה שנדרה בחיי בעלה או לא:
מי מסקה אדעתה דמיית בעלה. בלא בנים ונפלה קמי יבם ונדרה נמי אדעתא דידיה ובעל לא הפר אלא לחלקו ויבם נמי לא מצי מיפר שאפי' בעל אין מיפר בקודמים ואסורה לו:
או לא. אסקה אדעתה ולא נדרה זו אלא לאסור עצמה על כל מי שמותרת לו ע''י גירושי בעלה ולהפיס דעתו של בעל שלא יחשדנה בנותנת עיניה באחר כדי שיתרצה לגרשה אבל איבם שאסורה לו ועומדת אפי' אחר גירושין לא נתכוונה ומותרת לו אם מת בעלה ולא גירשה:
Tossefoth non traduit
איבעיא להו נטולה אני מן היהודים מהו ליבם. פי' בקונטרס מי אסורה ליבם משום נדר זה דמסקה אדעתה דמית בעלה ונפלה קמיה ואסורה לו או לא מסקה אדעתה ולא אסרה נפשה איבם וקשה לר''י על פירושו דפשיטא דאסרה נפשה אכל היהודים ועוד מאי אינו כבעל אינו כשאר אדם מיבעי ליה ועוד מאי קאמר ש''מ כופין כרב והלא היא מותרת לו על כן נראה לו לפרש דמיבעיא ליה אי מסקה אדעתה לאסור נפשה על היבם ומבקשין לחלוץ או שמא לא עשתה כדי לאסור עצמה על יבמה כמו על בעלה וקאמר רב יבם אינו כבעל דלא מסקה אדעתה לאסור עצמה איבמה כמו על בעלה ולכך כופין שיחלוץ לה ושמואל אמר יבם הרי הוא כבעל ומבקשין שיחלוץ דמסקה אדעתה לאסור עצמה על יבמה. כן נראה לי עיקר לפי שטה זו:

רַב אָמַר: יָבָם אֵינוֹ כְּבַעַל, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: יָבָם הֲרֵי הוּא כְּבַעַל. אָמַר אַבָּיֵי: כְּווֹתֵיהּ דְּרַב מִסְתַּבְּרָא, דִּתְנַן: הַנּוֹדֶרֶת הֲנָאָה מִיְּבָמָהּ בְּחַיֵּי בַעְלָהּ, כּוֹפִין אוֹתוֹ שֶׁיַּחְלוֹץ. וְאִם אִיתָא דְּמַסְּקָה אַדַּעְתַּהּ —
Traduction
Rav says: A yavam is not like a husband. She did not intend that her vow be directed against him at all, and he may enter into levirate marriage with her. And Shmuel says: A yavam is like a husband in this respect and the vow applies to him as well, so he must perform ḥalitza. Abaye said: Ruling according to Rav’s opinion stands to reason, as we learned in the mishna: If a woman vows during her husband’s lifetime to derive no benefit from her yavam, the court forces him to perform ḥalitza. And if it is the case that it enters her mind that the husband will die and she will become a candidate for levirate marriage with the yavam,
Rachi non traduit
אינו כבעל. שיהיה צריך להפר כבעל דאדעתא דבעל נדרה וצריך הוא להפר אבל ליבם מותרת בלא הפרה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source